#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו ב' מיני נדרים יש? ובאיזה אחד מהן עוסקת המסכת? ומאי חרמים דנקט?<br>ואלו ג' אופנים לנדור יש?	נדרי איסור, ונדרי הקדש. והמסכת בנדרי איסור. וחרם דנקט הוא משום דחרם היא לשון המועלת גם בנדרי איסור.<br>עיקר הנדר (והתפסה), ידות, כינויים.	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נדר חל שלא ע""י התפסה?<br>וא""כ למאי בעינן דבר הנדור?"	"חל.<br>ומ""מ היכא דהוא מתפיס בעינן שיתפיס בדבר הנדור."	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד כינויים תקנת חכמים, האם כינויים מועילים לנדור מדאורייתא?<br>ומה הטעם?<br>ומה הראייה?<br>ולמ""ד לשון אומות מ""ט נקט תנא דמתני' דווקא תיבות אלו?"	"כן. <br>דלא גרעה הסכמת חכמים מהסכמת אומות.<br>וראייה דבנזיר משנינן דנקט תחילה כינויים דהם עיקר נדר דאורייתא, ולא מקשינן למ""ד לשון אומות.<br>קמ""ל דאף מילים אלו שאינם שפה בפנ""ע אלא שיבוש מלשון הקודש יש להם דין לשון להועיל."	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הזכרת השם בלא לשון שבועה מועלת?<br>ומה הראיות? (2)	כן.<br>לאלקא דישראל לא מגלינא.<br>מארי כולא לא טעימנא.	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו ג' ראיות הביא הר""ן דשבועה לא בעיא שם?<br>ומה תירץ ר""ת על הא דאמרינן דשבועת העדות וסוטה צריכות שם?<br>ומה תמה עליו הר""ן?<br>ואיך תירץ הר""ן את הסתירה?"	"א. דבידות ע""כ ליכא שם, דאי איכא תיפו""ל משום שם.<br>ב. דתקנת כינויים היתה כדי שלא יבואו להזכיר את השם.<br>ג. דאמרינן בפרק שבועת העדות משביעכם אני בשבועה. (ואף שפרש""י שם בשם ל""מ הכי).<br>ר""ת חילק דמושבע מפי עצמו א""צ, מפי אחרים כסוטה צריך.<br>והקשה הר""ן דהא סוטה עונה אמן וחשיבא מושבעת מפי עצמה. ומה""ט מהני גם בביטוי. ותו דהראייה השלישית לא נתיישבה.<br>אלא ר' חנינא בר אידי ס""ל דבעי שם, ופליגי רבנן עליה וקי""ל כוותיהו."	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם שבועה בעיא שם? (לר""ן, לר""ת, ולראב""ד)."	"לר""ן - למאי דקי""ל כרבנן א""צ שם. (ורק לר' חנינא בר אידי בעיא).<br>לר""ת - מפי עצמו א""צ שם, מפי אחרים צריך.<br>לראב""ד - לאיסורא א""צ שם, למלקות בעינן שם."	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע בנזיר לא תני לכולהו, ובנדרים תני לכולהו? (כינויי נדרים, חרמים, שבועות, ונזירות).<br>ומ""ט לא נקט לנדרים ושבועות כהדדי?"	תני נדרים ושבועות יחד דכתיבי בהדדי, וכיון דתני תרתי תני לכולהו.<br>וחילק נדרים ושבועות, דבנדר אסר חפצא עליה, ובשבועה אסר נפשיה מן חפצא.	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מחלקינן דנדרים איסור חפצא ושבועה איסור גברא, וא""כ לכאורה א""א לומר בנדר איסור גברא ובשבועה איסור חפצא, ואיך יתפרש הא דאמרינן הרי עלי שלא אוכל בשר, ואכילה משתיהן עלי שבועה? (לר""ן ולרמב""ן).<br>ומה דעת הירושלמי בדין זה?"	"הר""ן כתב דצ""ל דהלשונות שם אינם בדווקא, דלא אתי אלא להשמיע לשון התפסה.<br>הרמב""ן כתב דמוכח בסוגיות אלו דמהני, אך לא מצד עיקר הנדר והשבועה אלא מדין יד. ובסוגיין דיברו על עיקר הנדר והשבועה דהם חלוקים.<br>בירושלמי פליגי בה, והרבים ס""ל דאין נדר בלשון שבועה ואין שבועה בלשון נדר. וכתב הר""ן דמשמע דקי""ל כרבים."	נדרים דף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם כשהמשנה מונה כמה דברים ואח""כ מפרשת, היא פותחת במה שהתחילה או במה שסיימה? (לס""ד ולמסקנא).<br>ומהיכן נדחתה הס""ד בזה?<br>ולמסקנא מה הטעם שעושה התנא כן?"	"לס""ד היכא דאוושו מפרש מה דפתח ברישא, ואם לא אוושו פתח במה שמסיים.<br>והקשו מהא דבמה בהמה יוצאה דלא אוושא ואפ""ה פתח במה שפתח.<br>אלא לאו דווקא הוא, וזימנין מפרש הכי וזימנין הכי.<br>והוא עושה כן דקמ""ל דאין קפידא במילתא ואין בזה משום ותבחר לשון ערומים."	נדרים דף ב		
